קניתם מקרר ביום ראשון. ביום שלישי אותו מקרר עדיין מופיע לכם בכל אתר חדשות. ככה רוב האנשים מכירים רימרקטינג, ובגלל זה הרבה בעלי עסקים בטוחים שזה כלי מעצבן שלא שווה את הכסף. הכלי עצמו בסדר. מי שהגדיר את הקמפיין הזה פשוט שכח להוציא ממנו את מי שכבר קנה.
רימרקטינג, או שיווק מחדש, אלה מודעות שרואה רק מי שכבר היה אצלכם: ביקר באתר, התחיל למלא טופס, שם מוצר בעגלה או כבר קנה. אלה האנשים שהכי קרובים להחלטה, ולכן שווה להגדיר את הקמפיין כמו שצריך. כאן שישה דברים שנהוג לחשוב על רימרקטינג, ומה נכון באמת.
מיתוס 1
"רימרקטינג זה באנרים שרודפים אחרי אנשים"
באנרים הם רק אפשרות אחת. אותה רשימה של מבקרים עובדת גם בחיפוש בגוגל: כשמי שכבר היה באתר שלכם מחפש שוב את השירות, אפשר להציע מחיר גבוה יותר על הקליק שלו או להראות לו מודעה אחרת. אותה רשימה עובדת גם ביוטיוב, בפייסבוק ובאינסטגרם. ואפשר לבנות רשימה גם מלקוחות קיימים, בלי שום קשר לביקור באתר.
בחיפוש זה נראה ככה: מישהו ביקר אצלכם בעמוד של התקנת מזגנים ויצא. שלושה ימים אחר כך הוא מחפש שוב "התקנת מזגן". הוא כבר מכיר אתכם, אז שווה לכם להופיע גבוה יותר דווקא מולו.
ואם מישהו מרגיש שרודפים אחריו, בדרך כלל זה קמפיין בלי הגבלת תדירות. קובעים כמה פעמים ביום כל אחד רואה את המודעה, והתחושה הזאת נעלמת.
מיתוס 2
"מפעילים, והמערכת כבר יודעת למי להראות"
רשימה אחת של "כל מי שביקר באתר" מערבבת אנשים שונים לגמרי. מי שקרא כתבה בבלוג ויצא אחרי חצי דקה לא שווה לכם כמו מי שהגיע לעמוד התשלום ועצר. מחלקים את הרשימה לפי השלב שכל אחד הגיע אליו: מי שרק ביקר, מי שהתעניין במוצר או בשירות מסוים, ומי שהתחיל תהליך ולא סיים. כל קבוצה מקבלת מודעה אחרת ותקציב אחר.
למי שרק ביקר מספיק להזכיר מה אתם עושים. מי שהתעניין בשירות מסוים רואה מודעה על השירות הזה, ולא מודעה כללית על העסק. ומי שהתחיל למלא טופס ועצר, בדרך כלל משהו עצר אותו: המחיר, לוח הזמנים, או שפשוט הפריעו לו באמצע. המודעה צריכה לענות על זה.
ואת מי שכבר קנה או השאיר פרטים מוציאים מהרשימה. זה המקרר מתחילת הכתבה.
מיתוס 3
"זה מתאים רק לחנויות אונליין"
עגלה נטושה היא הדוגמה שכולם מכירים, אבל זה עובד גם אצל נותני שירות. למשל מי שנכנס לעמוד המחירים של משרד רואי חשבון, מי שהתחיל למלא טופס הצעת מחיר לשיפוץ ועצר באמצע, או מי שהסתכל על שלושה פרויקטים באתר של אדריכלית. כל אלה כבר מתלבטים.
בשירותים שלוקח זמן להחליט עליהם, הרבה פניות מגיעות רק בביקור השני או השלישי. מודעה עם המלצה של לקוח או עם תשובה לשאלה נפוצה מחזירה את האנשים האלה כשהם כבר מוכנים לפנות.
מיתוס 4
"צריך אתר עם המון תנועה"
פעם זה היה נכון בחלקו: גוגל דרשה אלף משתמשים ברשימה כדי שאפשר יהיה להשתמש בה בחיפוש. מאז העדכון של סוף 2025 מספיקים מאה משתמשים פעילים, בכל סוגי הקמפיינים. גם עסק עם כמה מאות מבקרים בחודש יכול להתחיל.
מה שכן צריך זה להגדיר את הרשימות מוקדם. בגוגל רשימה מתחילה להתמלא רק מהרגע שהגדרתם אותה, והיא לא אוספת מבקרים אחורה. מי שמתכנן קמפיין לחגים מגדיר את הרשימות כמה שבועות לפני.
מיתוס 5
"כמה שיותר זמן ברשימה, יותר טוב"
לכל רשימה קובעים כמה זמן מבקר נשאר בה אחרי הביקור, וברירת המחדל לא תמיד מתאימה למה שאתם מוכרים. מי שחיפש אינסטלטור צריך אותו השבוע. אם ממשיכים להציג לו מודעות גם אחרי חודש, משלמים על מישהו שכבר מצא אינסטלטור. מי שמחפש מטבח חדש או רכב יכול להתלבט חצי שנה, ואצלו רשימה של שבועיים קצרה מדי.
בודקים כמה זמן עובר אצלכם בדרך כלל בין הפנייה הראשונה לסגירה, ולפי זה קובעים.
מיתוס 6
"בלי עוגיות, הרימרקטינג מת"
הדפדפנים והרגולציה באמת צמצמו את מה שאפשר לאסוף, וחלק מהמבקרים כבר לא נכנסים לרשימות. אבל רימרקטינג לא תלוי רק בעוגיות. רשימת הלקוחות שלכם, עם מיילים וטלפונים שנמסרו בהסכמה, עובדת בלי קשר לדפדפן. אפשר גם לחבר את מערכת ניהול הלקוחות לחשבון הפרסום, ואז הרשימה מתעדכנת לבד בכל פעם שנוסף לקוח. ומדידה בצד השרת מחזירה חלק מהנתונים שהדפדפן חוסם. כתבנו על זה בנפרד: מדידת המרות בעולם בלי עוגיות.
מאיפה מתחילים אם עוד לא הגדרתם כלום
קודם כול בודקים שהתגים של גוגל ושל מטא מותקנים באתר ושהם רושמים ביקורים. בלי זה אין ממה לבנות רשימות.
אחר כך מגדירים שלוש רשימות בסיסיות: כל המבקרים, מי שהגיע לעמוד של שירות או מוצר, ומי שהשאיר פרטים או קנה. את האחרונה צריך כדי להוציא אותה מהקמפיינים, לא כדי להציג לה מודעות.
ואז נותנים לרשימות להתמלא. קמפיין שעולה לאוויר על רשימה של ארבעים איש פשוט לא ירוץ. בינתיים מכינים מודעה אחת לכל קבוצה, ומפעילים כשהרשימות מגיעות לגודל המינימלי.
איך נראה רימרקטינג שעובד
אצלנו הרימרקטינג הוא חלק מניהול הקמפיינים בגוגל, בפייסבוק ובאינסטגרם: אנחנו בונים את הרשימות, ההחרגות והמדידה.
יש לכם מבקרים שלא חוזרים?
נבדוק אילו רשימות כבר מוגדרות אצלכם, את מי כדאי להוציא מהן ואיפה הכסף הולך לאיבוד. השאירו פרטים ונחזור אליכם.
עוד ארבע שאלות על רימרקטינג
מה ההבדל בין רימרקטינג לריטרגטינג?
בדרך כלל מתכוונים לאותו דבר. בגוגל אומרים רימרקטינג, ובמטא אומרים ריטרגטינג. יש מי שמבחין ביניהם: ריטרגטינג למודעות, ורימרקטינג גם למיילים שנשלחים ללקוחות קיימים. מבחינתכם ההבדל הזה לא משנה.
כמה מהתקציב שמים על רימרקטינג?
אין אחוז קבוע. הרשימות קטנות, אז גם התקציב קטן לעומת התקציב של הקמפיינים שמביאים מבקרים חדשים. מתחילים בסכום קטן ובודקים אם פנייה מרימרקטינג עולה פחות מפנייה בשאר הקמפיינים. אם כן, מגדילים בהדרגה.
אפשר לעשות רימרקטינג בלי אתר, רק עם עמוד בפייסבוק או באינסטגרם?
כן. במטא אפשר לבנות קהל ממי שהגיב לפוסטים שלכם, צפה בסרטון, שלח הודעה לעמוד או פתח טופס לידים ולא שלח אותו. זה מצומצם יותר ממה שאפשר לעשות עם אתר, אבל מספיק כדי להתחיל.
צריך לבקש הסכמה מהגולשים?
במדיניות הפרטיות של האתר צריך לכתוב שהוא משתמש בכלי פרסום ומעקב, ואיפה שהחוק דורש את זה צריך גם לבקש הסכמה, ובטח אם יש לכם גולשים מאירופה. גם גוגל ומטא דורשות את זה בתנאי השימוש שלהן. בשאלה משפטית ספציפית כדאי להתייעץ עם עורך דין.
